סומטרה

סומטרה

סומטרה הוא האי השני בגודלו באינדונזיה. מדובר באי בעל נופים מגוונים הכוללים, בין היתר, הרי געש, מעיינות חמים, ג'ונגלים, מטעים וחופי ים, כשהמובחרים שבהם נמצאים בחלק המזרחי של האי.

באי קיימות שלוש שמורות טבע – Bengkulu, Mount Loeser וה-Gedung Wani. 

שם ניתן ליהנות מטיולי ספארי ולהתרשם מקרוב בחיות בר דוגמת נמרים, פילים וקרנפים ואף מבעלי חיים אקזוטיים נדירים.

אזור אגם Toda היושב בתוך מכתש וולקני בגובה 900 מטרים הוא האזור הצפוף ביותר באי. 

מקום מרהיב נוסף באי הוא הכפר Lingga שנמצא ליד Medan ובו ממוקמים בני שבט Karonese החיים בתוך בקתות מעץ. ביקור ב-Bukkitinggi נוכל ליהנות ממצודת Kock, מגן החיות הסמוך לו, מהשוק וממוזיאון Bundo Kandung.

האי סומטרה

האי סומטרה הוא חלק ממדינת אינדונזיה ומהווה את האי השישי בגודלו בעולם.

בעבר שמו של האי נקרא בפי ההודים בשם "סוארנאם דויפא" שמשמעותו בשפת הסנסקריט היא "אי הזהב".

ב-1267 נוסדה בחלקו הצפוני של האי עיר המדינה בשם SAMUDERA PASAI. העיר שלטה על חלק קטן בחוף הצפוני. משמעות השם SAMUDERA באינדונזית הוא "אוקיינוס". ראשיתה של העיר החל תחת שלטון מוסלמי ועל כן שובש שמה בפי הערבים ל"סומטרה" מה שהביא את האירופאים לאמץ שם זה וב-1954 גם על ידי האינדונזים עצמם. השם הנוסף לסומטרה הוא "אנאדאלס" המהווה גם את שמו של עץ בגובה 35 מטרים.

באי לא קיים ממשל מרכזי והוא מחולק לשמונה פרובינציות ואזור מיוחד הנקרא אצ'ה. הפרובינציות באי כוללות את בנגקא-בליטונג, בנגקולו, ג'מבי, למפונג, צפון סומטרה, מערב סומטרה, דרום סומטרה וריאאן.

גיאוגרפיה וטבע באי

האי משתרע על שטח של 443,065 קמ"ר והוא בעצם האי הגדול ביותר מכל איי אינדונזיה. ניתן לחלק את האי לשני חלקים מרכזיים. האחד הוא האזור ההררי לחופו המערבי של האי והנוסף הוא השפלה הבוצית ממזרחו.

בעבר היה מכוסה האי ברובו ביערות גשם טרופיים, אך עם הפיתוח הכלכלי של האי וכריתת יערות לא חוקית הביאו לשוני רחב בו. בעלי החיים שניתן למצוא באי הם קופי האורנגאוטן, טיגריס סומטרי, פיל סומטרי, קרנף סומטרה וטפירים – כולם בסכנת הכחדה.

קיימות שמועות שבאי קיימים יצורים אגדתיים כמו ההומו פלורסיינסיס הנחשב לאדם קדמון שמאובנים שלו התגלו על גבי האי.

הצמח הבולט באי הוא הרפלסיה, בעל הפרח הגדול בעולם כשריחו מזכיר ריח בשר רקוב.

ב-2004 בשל תזוזה של לוחות טקטוניים באזור האי חל רעש אדמה שהביא לצונאמי באוקיינוס ההודי. רעש אדמה נוסף חל גם ב-2005 ורעידת אדמה באי עצמו ב-2009 הביאה למותם של אלפי בני אדם והרס של עשרות אלפי מבנים ברחבי האי. באפריל 2010 התרחש באי רעש אדמה בעוצמה של 7.7 בסולם ריכטר שהביא להרס מבנים רחב ולמותם של 12 בני אדם.

באוגוסט 2010 התפרץ באי הר הגעש סינבונג הנמצא בחלק הצפוני של האי. התפרצותו הקודמת קרתה ב-1600. בעקבות אותה התפרצות ב-2010 פונו מהעיר כעשרת אלפים מתושביו.

האוכלוסייה באי

באי חיים כחמישית מתושבי אינדונזיה – סך הכול 42 מיליון תושבים. הצפיפות באי היא כ-85 אנשים לקמ"ר. הערים הגדולות באי הן מדן (משמעות השם במאלאית – "מקום מפגש" או "ככר"), פאדאנג ("מישור"), טנג'ונגקרנג-טלוקבטונג ופקאנבארו ("שוק חדש").

 

 

ההיסטוריה של האי

לא קיימת עדות להתיישבות המונית של בני אדם בתקופה הפרה היסטורית באי. לפני כ-75 אלף שנים נמחו כל תושבי האי בשל התפרצות געשית אשר נוצרה מאגם טובה.

בני הגזע המאלאי מתחברות לאינדונזיה בשתי נקודות זמן. האחת מ-2,500 לפני הספירה והשנייה החל מ-1,500 לפני הספירה.

יש טוענים שמקור השפה המאלאית הוא מהאי סומטרה. הגעת סוחרים הודים לאי החלה משנת 78 לספירה והביאה לכך שמשנת 101 לספירה החל להיות נפוץ באי הבודהיזם ובהמשך ההינדואיזם.

ב-671 נוסדה ממלכת סריוויג'יה בעיר פלמבאנג. כתובת עתיקה במאלאית מעידה על קיומה של הממלכה משנת 682. מדובר על ממלכה ששלטה באי והגיע לשליטה גם בפיליפינים.

רוב רובה של האוכלוסייה באי קיבלה את הגעת האסלאם בשנים 668-669 להג'רה. עדות לכך מצויה בקבר עתיק ערבי נמצא בבארוס כשהתאריכים המופיעים עליו מציינים את אותן השנים. עדויות נוספות גורסות על נוכחותם של מוסלמים באי גם בשנת 674.

באי נמצאה כתובת בדוכאן בוכית משנת 682 והיא מהווה את הכתובת העתיקה ביותר בשפה המאלאית.

ממלכת סריוויג'יה יצרה קשר עם הח'ליפה עמר בן עבד אל עזיז משנת 718. אז שלח סרי אינדראוארמאן, המאהאראג'א של סריוויג'ה, מכתב אל הח'ליפה ובו בקשה שישלח אליהם מטיף ללמדם האסלאם. בפעולה זו אין בכך אישור לתהליך אסלמה של ממלכת סריוויג'ה וידוע כי נתיניה המשיכו להאמין בבודהיזם.

פעילות המסחר של סריוויג'יה הגיע עד האי מדגסקר כשגם מהגרים מהאי הגיעו לשם בשנת 830 כמו גם להודו, תאילנד, פיליפינים, מלאיה ואזורים מסוימים בסין. בפיליפינית נמצאה כתובת חרוטה על גבי לוח נחושת המעידה על הקשר בין הפיליפינים לממלכת סריוויג'יה ואף לאי ג'אווה והיא מתוארכת לשנת 900.

ב-1292 הגיע מרקו פולו לפסאי. בביקורו תיאר שהמוסלמים חיים לאורף החוף ובחלקים הפנימיים והפראיים של האי.

סביב שנת 1400 השלימה ממלכת מאג'אפאהית את כיבוש כל שטח ממלכת סריוויג'יה, כשבשנת 1478 השלימו המוסלמים את כיבוש כל החופים בממלכת מאג'אפאהית. ב-1496 כבר התקיים בצפון אי שלטון של הסולטנות אצ'ה.

ב-1505 הופיעו לראשונה האימפריה הפורטוגזית באי, כשבשנת 1521 כבשו הפורטוגזים את פאסאי. שליטי אצ'ה כרתו ברית עם האימפריה העות'מנית ב-1530 ובשנת 1585 שלח סולטן אצ'ה מכתב למלכת אנגליה אליזבת' הראשונה ובו בקשה לעזרה במלחמה נגד הפורטוגלים.

ב-1599 הופיעו לראשונה ההולנדים באי ובקרב שחל על האי נהרג מפקדם קורנליס דה הותמאן. ב-1664 הצליחו הכוחות ההולנדים להבריח מהאי את הפורטוגלים, כשבשנת 1685 נאחזו באי גם כוחות בריטים, אשר שלטו על העיר בנגקולו. ב-1821 פרצה באי מלחמת פאדרי שאותה החלו ההולנדים, כשאחרי שנתיים כבשו את סולטנות פלמבנג. המלחמה הסתיימה רק ב-1837 לאחר שכבשו גם את אזור מינאנגקבאו.

ב-1824 הסכימו הבריטים וההולנדים על חילופי שטחים ובשנת 1825 נסוגו הבריטים משטחים שמדרום לסינגפור ובתמורה קיבלו את מלאקה.

ב-1841 העידו הולנדים שבאי ישנם אוכלי אדם באזור הבאטאק. לאזור זה הוחדרה הנצרות בשנת 1855 באמצעות מיסיונר גרמני, מה שהביא לירידה דרסטית בתופעת הקניבליזם. חלק נוסף של אזור הבאטאק בחר להתאסלם.

בשנת 1855 הייתה שנה שבה כמעט הגיעו הבריטים וההולנדים לעימות וזאת בשל שימוש במטבעות של הבריטים בשטחים עליהם היו אחראיים ההולנדים. ב-1871 איימו ההולנדים על אצ'ה, אשר קיבלה את הסכמת הבריטים והגרמנים שלא להתנגד למתקפה ההולנדית. מ-1872 ועד 1895 הייתה הבאטאק תחת שלטון הולנדי.

ב-1872 פנה הסולטן אצ'ה לשגריר ארה"ב בסינגפור בבקשה לרכישת נשק, כשהאמריקאים מסרבים לאותה בקשה. הבקשה הביאה את ההולנדים להכריז על מלחמה כנגד אצ'ה בינואר 1873 כשמלחמה זו נוהלה במשך כמה עשרות שנים.

באוגוסט 1883 הוצפה העיר טלוקבטונג בחלקה הדרומי על ידי צונמי שנוצר בשל התפוצצות באי קרקטואה. אסון שהוביל למותם של 36 אלף תושבי העיר.

ב-1886 קיבל סולטן מדינת דלי ואשר משל בעיר מדן את השלטון מההולנדים אשר בנו עבורו ארמון. מנגד דאגו ההולנדים בסוף המאה ה-19 להביא לאי חוקר מטעמם בשם סנוק הורחרוניה שעסק באסלאם וזאת כשהמלחמה מול אצ'ה ממשיכה כשמשפחתו נתפסה על ידם בספטמבר 1903. המרד כנגד השלטון ההולנדי המשיך בהנהגת צ'ות ניאק דהיין שהייתה קרובת משפחה של דאוד וניהלה את המלחמה נגד ההולנדים מ-1903 עד שנפלה בשבי חמש שנים אחרי ומתה שנה אחרי ב-1909. מנהיגותה הביאה את האינדונזים להכיר בה כגיבורה לאומית. אחרי מותה לקחו את המושכות מספר מנהיגי דת מוסלמים עד שנת 1918.

בעזרתו של הורחרוניה הצליחו הכוחות ההולנדים לסיים את הכיבוש בשנת 1918. ב-1937 העבירו ההולנדים את אחמד סוקרנו מבית הכלא בעיר אנדה באי פלורס, שם ישב מ-1933 וכלאו אותו בעיר בוכיתינגגי.

לקראת סוף 1941 החל מרד נוסף באצ'ה כנגד השלטון ההולנדי, שמצדו הכריזה הממשלה ההולנדית הגולה על מלחמה כנגד היפנים לאחר שאלו תקפו את נמל הפנינים. לאחר מכאן התפנו הכוחות היפנים וכבשו שדות תעופה, כשהראשון היה פלמבאנג, תוך תקיפת מטרות נוספות בו זמנית. מנגד, נעזרו ההולנדים בכוחות ימיים של האוסטרלים, הבריטים והאמריקאים אך הדבר לא הועיל. בין הכוחות הבריטים ניתן היה למצוא את הלוחם היהודי אברהם קיסין. באפריל 1942 השלימו היפנים את התקפתם וכבשו את האי. כיבוש האי על ידי היפנים הביא לשחרורו של אחמד סוקרנו שהפך למראית עין למשתף פעולה עם היפנים אך נתן הוראה לאמיר שריפודין ולסוטאן שהריר לעבור לאי סומטרה על מנת להכין באי את כוחות הגרילה. במאי 1945 תקפו לוחמי גרילה בני אצ'ה עמדה יפנית בפאנדראה והצליחו להרוג את כל החיילים במקום. חודש אחרי הגיעו ההולנדים לחלק הצפוני של האי. 

באוגוסט 1945 הכריז סוקרנו על עצמאותה של אינדונזיה כשחמישה ימים אחרי הודיעו הכוחות היפנים על כניעתם בשטחי הלחימה של אינדונזיה. יום אחרי הגיעו ההולנדים לעיר סאבאנג הסמוך לקצה הצפון מערבי של סומטרה.

סומטרה בעת מלחמת העצמאות של אינדונזיה

ב-1945 הודיע דאוד באוראוה, מנהיג בני אצ'ה, על נאמנות לאחמד סוקרנו. הצהרה זו אפשרה ללוחמיה של אינדונזיה להתבסס במחוז אצ'ה אחרי שפרצה מלחמת העצמאות של המדינה באוגוסט 1945 כשאצ'ה הייתה האזור היחיד במדינה שבו כוחות אינדונזים הצליחו לארגן קווי הגנה מול ההולנדים וזאת בשל קנאותם המוסלמית של התושבים והטופוגרפיה ההררית של האזור. בנובמבר 1945 נסוגו הכוחות ההולנדים מאצ'ה, כשיש בכלל טענה הגורסת שמלכתחילה לא היה ניסיון שלהם לכבוש אותה.

 

בשנים 1946-1947 שלטו האינדונזים ברוב שטחי האי פרט לאזור פלמבנג ושטח נוסף בדרום מזרח האי. ב-1948 מונה דאוד באוראוה למושל הצבאי של אצ'ה. בדצמבר 1948, למול מתקפה של ההולנדים שזכתה לשם "פעולת משטרה", מינה אחמד מחמד סוקרנו את שאפרודין פראויראנגאראן לראש הממשלה עוד בטרם נפל בשבי ההולנדים.

בינואר 1949 נסוגה יחידה בפיקודו של עבדול האריס נאסותיוון מג'אווה אל סומטרה כשהכוחות ההולנדים רודפים יחידה זו עד אחרי החלק הדרומי של העיר לאנגסא במחוז אצ'ה כשבדרך משתלטים על רוב שטחה של האי. מנגד, ארגנו הכוחות האינדונזים קווי הגנה לרוחב האי ובסוף אותו חודש נבלמו ההולנדים מדרום ללנגסא, כשהם עצמם טוענים שחדלו מלחימה לנוכח לחץ בינלאומי.

באוגוסט 1949 הוכרזה הפסקת אש באי והחלה בהמשך החודש ועידת השלום בהאג שהביאה בדצמבר של אותה שנה להחלטה על הפסקת המלחמה, מה שהביא את ההולנדים להכיר גם כן באינדונזיה כשסומטרה הופכת חלק אינטגרלי מהמדינה.

הפיכות שהתרחשו באי והירצחו של המשורר אמיר המזה

באוגוסט 1945 מינה אחמד סוקרנו את תאוכו מחמס חסן למושל של החלק המזרחי של האי. חודשיים אחרי הגיעו הבריטים וההולנדים לאזור העיר מדן. בסוף אוקטובר 1945 נבחר המשורר אמיר המזה על ידי מחמד חסן לנציגו בעיר בינג'אי. במסגרת תפקידו החל חמזה בהקמת אוגדה צבאית. בתחילת 1946 נפוצו שמועות על מפגש של המזה עם נציגים מהולנד, מה שלא הוסיף לחוסר בשקט באי והביא במרץ 1946 לסדרה של 25 הפיכות בחלק המזרחי של האי. באותה עת החלו גם הקומוניסטים לפעול בבינג'אי והם עצרו את המזה כשרעייתו ובנו מצליחים לברוח. מחמוד חסן עצמו ניצל אך בנותיו נתפסו ונאנסו. אלו שנתפסו על ידי הקומוניסטים נשפטו ועונו כשהמזה עצמו מצא את מותו בסוף אותו חודש. המרד עצמו דוכא בסופו של דבר במהלך 1947.

האי בתקופת עצמאות אינדונזיה

ב-1950 חולקה אינדונזיה לשמונה מחוזות מה שיצר את סומטרה הצפונית ובתוכה את אזור אצ'ה ומחוז סומטרה הצפונית.

קליטת מהגרים באי ששבו מסורינם

ב-1953 הוביל סאליכין הארג'ו קבוצה של 1,200 בני אדם כמהגרי עבודה מהאי ג'אווה לסורינם בין השנים 1890-1939. בהמשך רצו אותם מהגרי עבודה לשוב לאינדונזיה נוכח השלטון ההולנדי בסורינם והם התבקשו להתגורר בג'אווה או במחוז למפונג – המחוז הדרומי ביותר בסומטרה. חזרתם לסומטרה אפשרה להם להקים ישוב חדש בשם תונגאר צפון מזרחית לעיר פאדאנג במחוז מערב סומטרה. התושבים החדשים-ישנים נטמעו בן אוכלוסיית מינאנגקבאו על אף שאלו ששבו היו נוצרים ורוב אוכלוסיית מינאנגקבאו היו ברובם מוסלמים.

דאוד באוראוה ומרד "דארול אסלאם" באצ'ה

דאוד באוראוה היה מושל באצ'ה מטעמו של סוקרנו בשים 1945-1953. השכלתו הייתה איסלמית והוא לא אהב את העובדה שאצ'ה הייתה חלק ממחוז צפון סומטרה אשר כלל בתוכו גם מיעוט נוצרי מבין אנשי הבאטאק שהיו ממוקמים סמוך לאגם טובה.

בספטמבר 1953 הוביל דאוד באוראוה מרד כנגד ממשלת אינדונזיה כשהכריז על עצמו כחלק מהמדינה האסלאמית האינדונזית או בשמה הנוסף – דארול אסלאם. שם אשר שירת גורמים איסלמיים במדינה במחוזות שונים. ב-1959 הצליחה הממשלה האינדונזית להגיע לשלום עם רוב המורדים באזור אצ'ה תוך הבטחת מחוז זה כמחוז מיוחד שבו תחול שריעה איסלמית ומערכת חוקים משלה, אך במקביל המשיכה הממשלה לרדוף אחר מורדים עד ל-1963. דאוד באוראוה יצא ממחבואו וזאת רק לאחר שהובטחה לו חנינה על ידי הממשל האינדונזי.

ה-PRRI – הממשלה המהפכנית של הרפובליקה האינדונזית

קצינים בתוך הצבא האינדונזי לא אהבו את העובדה שבבחירות שנערכו בשני שלבים בשנת 1955 לא הביאו לשינוי המצב היסודי במדינה. לאחר הבחירות נותר סוקרנו נשיא והמצב הכלכלי היה בכי רע גם בשל העובדה שלדעתם הממשל האינדונזי השקיע באי ג'אווה ופחות בשאר איי המדינה.

אותם קצינים החלו בהברחת מוצרים על מנת להביא לשיפור מצבם הכלכלי. עם ההברחות הגיעו גם דרישות לאוטונומיה רחבה יותר בפן הכלכלי והפוליטי. משלא נענו דרישותיהם המרכזיות החלו אותם קצינים בהשתלטות על השלטון המקומי בסדרת הפיכות שלא כללה שפיכות דמים אך הביאה להקמת מערכות שלטון חלופיות.

באי סומטרה ניתן להצביע על שלוש מערכות של הפיכות:

  • מועצת באנתוג בסומטרה המרכזית החל מדצמבר 1956 בהנהגתו של לוטננט-קולונל אחמס חוסין.
  • מועצת פיל בסומטרה המזרחית החל מדצמבר 1956 בהנהגתו של קולונל מאלודין סימבולון שהיה מפקד הצבא האזורי באי והחליט על ניתוק מלא מהממשלה המרכזית של אינדונזיה.
  • מועצת גארודא בסומטרה הדרומית החל מינואר 1957 בהנהגתו של לוטננט-קולונל ברליאן.

רצונם של הקצינים לא היה לבנות מדינה בתוך מדינה, אלא רצון להעלים את תחושות המבוכה, המתח וחוסר שביעות הרצון שאיימו, לטענתם, על כלל התושבים האינדונזים.

בפברואר 1958 הציב אחמד חוסין אולטימאטום לממשלה המרכזית ובה שלוש דרישות מרכזיות: השבת המנדט על ידי ממשלת ג'ואנדא קרתיאויג'איא, הקמה של ממשלה זמנית עד לבחירות על ידי מחמד האתא סולטן יוגיאקארתה התשיעי והשבת סוקרנו אל מעמדו החוקי.

האולטימאטום הוצב לחמישה ימים והוא נדחה על ידי הממשלה המרכזית, כשבמקביל פוטרו אחמוד חוסין ואנשיו מכוחות היבשה של המדינה. לאחר אותם חמישה ימים פרסם חוסין את "יסוד הממשלה המהפכנית של הרפובליקה האינדונזית" בעיר פאדאנג.

ממשלת ה-PRRI הורכבה מלפחות 11 שרים כשבראשה עמד שאפרודין פראויראנגארא. כחלק מפעילותיה הנפיקה אותה ממשלה מספר שטרות של כסף. עם זאת, בתוכה היו קצינים שלא התלהבו מהעובדה שאותו ארגון מקים בעצם ממשלה שנייה בנוסף לממשל המרכזי באינדונזיה אשר מפרידה את סומטרה משאר המדינה, זאת ועוד כשהממשל המרכזי אף החל להגיב תוך הפצצת תשתיות באי

במרץ 1958 נחל הצבא האינדונזי ניצחון בזק בפקאנבארו שם הצליח למנוע מתומכי ה-PRRI לפוצץ מתקני נפט. עד למאי 1958 היה ידו של צבא אינדונזיה על העליונה בלחימה באי. הלחימה התרחבה גם לאיים סולאווסי ומאלוקו כשהמורדים סיגלו לעצמם את השם "פרמסטה" כשבאותה עת נחשפה אף מעורבות ה-CIA בתמיכתם במורדים. בהמשך, לאחר לכידת אלאן לורנס פופ במאי 1958 שבו האמריקאים לתמוך בממשלת סוקרנו. כניעת ה-PRRI החלה לקרות באפריל 1961 על ידי קבוצות קטנות של חיילים. חודש אחרי רוב תומכי PRRI נכנעו ואיתם אחמד חוסין.

מי שסבלו מתוצאות המרד באי היו שבט מינאנגקאבאו. חלק ניכר מבני השבט היגרו בהמוניהם אל ג'קרטה וזאת כדי לא להיתפס כמורדים, כשלפני המרד הוערך השבט בכדי מאה אלף. ב-1971 נאמד מספר השבט בכדי חצי מיליון.

מרד ה-PRRI הביא את סוקרנו לשינוי התנהלותו ובכך לשינוי גורל ממשלתו, כשב-1959 השיב את חוקת 1945 לתוקף אך חדל מביזור הסמכויות. בהקמתו ב-1959 את ממשלת ה"דמוקרטיה המודרכת" הייתה ממשלה זו מורכבת מאנשים העושים דברו כשבראשה עמד סובא נדריו.

כלכלת האי

המוצרים העיקריים של האי הם נפט, גז טבעי, זהב הנכרה במכרות מארתאבה בצפון האי, עץ, גומי, טבק, שמן דקלים, תה, קפה, קופרה מאגוזי קוקוס ואורז. בצפון מחוז אצ'ה קיים מפעל גז טבעי בשם "ארון" אשר תואר ב-1988 על ידי ערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק כגדול בעולם ובו קיימים צינורות באורך של עשרת אלפים מטרים כשבאותה עת נוהל על ידי האמריקאים שדאגו להקימו.

המטבעות שנפוצו באי

  • סריוג'איא: ממלכה זו התקיימה בשנים 671-1400 והיא הראשונה שהנפיקה אמצעי תשלום באי ובכל אינדונזיה. אמצעי התשלום היו מטילי ברזל דמויי בעלי חיים, גושי זהב קטנים, מטבעות בצורת כדור ומטבע בעל איור של פרח שקוע.
  • סאמודרא פאסאי ואצ'ה: מדינת סאמודרא פאסאי התקיימה בשנים 1267-1521 כשסולטנות אצ'ה החלה ב-1496 והסתיימה ב-1930. שתיהן הנפיקו כ-50 סוגי מטבעות ששמם היה "קופאנג". בנוסף לכך, נפוצו באצ'ה מטבעות עשויים בדיל ונחושת. סגנונו של הקופאנג דמה למטבעות הזהב של האימפריה העות'מנית מהמאה ה-16 וזאת למול הברית שנכרתה קודם בין שתי המדינות כשזו מצוינת על גבי המטבעות.
  • פלמבאנג: כיובל לאחר תום ממלכת סריויג'איא בפלמבאנג הוטבע בה המטבע בעל כתיב סיני שבמרכזו חור רבוע והוא מוערך משנת 1450.
  • סולטנות פלמבאנג: הסולטנות חלה בשנים 1750-1823 ולה מגוון רחב של מטבעות PITIS אשר היו מטבעות דמויי טבעות עם חור עגול במרכז ובעלי הטבעה בצד אחד כשהצד השני חלק.
  • דלי: מדינת דלי התקיימה בעיר מדן והטביעה מטבע נחושת משנת 1835 שנקרא SATU KEPING ומשמעו "חתיכה אחת". המטבע הספרדי במדינה נקרא RINGGIT שהיה מאופיין בצורה מורכבת ולא במראה שנון.
  • סיאכ אינדראפורא: מדינה שהתקיימה בשנים 1723-1946 בחלק של מחוז ריאאו של היום. מדינה זו הטביעה מטבע נחושת בשם SATU KEPING כשערכו היה זהה למטבע המקביל במדינת דלי. השוני בין המטבעות היה בשם המדינה שהיה טבוע על המטבע.
  • מטבעות בריטיים ושל סוחרים מסינגפור: ניתן להיווכח להוכחות להימצאות מטבעות מבריטניה באי עוד משנת 1783. מטבעות אשר הונפקו על ידי חברת "הודו המזרחית הבריטית" ונשאו את סמלה. מדובר במטבעות שדמו בסגנונם למטבעות שנסחרו בהודו כשערכם התבסס על ערך המטבעות של האימפריה הספרדית. בין היתר היה ניתן למצוא מטבעות כמו מטבע ה-DUA SUKU בעל כתב ג'אווי בעיר בנקולו אשר הוטבע בשנים 1783-1784, מטבע חצי DUDU בעיר בנגקולו שמקור שמו מהודו ומטבעות KEPING בעלות ערכים שונים.

לאחר ייסודה של סינגפור הפיצו סוחריה באישור הבריטים את ה"כפינגים" באי סומטרה ובמקומות נוספים. ב-1835 הוטבעו המטבעות האחרונים מסוג זה כשב-1855 היו ההולנדים והבריטים קרובים למערכה אחת עם השנייה משום שנמצאו באי מטבעות אלו שהשימוש בהם הוגדר כהפרת ההסכם שנחתם עוד ב-1824 בין שני הצדדים.

  • מטבעות הולנדיים: המטבעות ההולנדים ברחבי האי הופיעו במספר סדרות מתחלפות וזאת בהתאם לתחלופת השלטון, כשבין היתר עברו מטבעות באי בשם VOC ומטבעות "הודו הבאטאוית".

בהמשך השלטון ההולנדי ניתן היה להצביע על שלוש סדרות של מטבעות:

  1. סדרת מטבעות שהחלה ב-1814 ועד 1826 והכילה ערכים שהיו נקראים בהולנדית "דוית" ו"סתויבר". חלק מהמטבעות היו מטילי נחושת שהונפקו במצבי חירום ונשאו עליהם חותמת שלטונית ונקראו BONK שמשמעו "גוש".
  2. סדרת המטבעות השנייה החלה ב-1827 והסתיימה ב-1840 והיא כבר כללה ערכי "סנטים" שונים של מטבע הגילדר. הגילדר היה מטבע קל משקל אך בעל טוהר כסף גבוה מהגילדרים משנת 1821.
  3. הסדרה השלישית חולשת על השנים 1854-1943. מדובר על סדרת מטבעות בעלות יצירת אומנות תלת לשונית – הולנדית, מאלאית וכתב ג'אווי מסולסל. עד 1939 כלל המטבעות הוטבעו בעיר אוטרכט שבהולנד ומ-1941 הוטבעו המטבעות בארה"ב.

שמות האי סומטרה כפי שהוטבעו במטבעות השנים לאורך השנים:

  • "פולו מלאיע" (במקור מערבית). המשמעות – "אי המלאים".
  • TATAH MELAYU (במקור בערבית). המשמעות – "ארץ המלאים".
  • PULAU PERCA (במקור מערבית). המשמעות – "אי הגומי".
  • ISLAND OF SUMATRA.
  • ISLAND OF SULTANA.

אולי יעניין אתכם גם

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
Share on telegram

בשיתוף איזי נשיונילטי